#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לחי העומד מאליו, במה פליגי אביי ורבא לס&quot;ד ומסקנא, וכמי קי&quot;ל ?</p><p dir='rtl'>ואי איירי בסמכינן עליה מאתמול ?	לס&quot;ד פליגי אף במחיצה העומדת מאליה אי מהניא.</p><p dir='rtl'>למסקנא מחיצה מועלת לכו&quot;ע, והמח' בלחי, דלאביי הוא משום מחיצה ומהני, ולרבא משום היכר ול&quot;מ. והלכה כאביי. (מיע&quot;ל קג&quot;ם).</p><p dir='rtl'>ופליגי היכא דסמכינן עליה מאתמול, דהא איפלגו אביי ורבא כולי שנייהו ביציע דהוי בי בר חבו. ובלא סמכינן מאתמול לכו&quot;ע ל&quot;מ כדאמר רב.	<br/>עירובין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה תי' רבא דלחי העומד מאליו אינו לחי, על עושה סוכתו בין האילנות, ועל היה שם אילן או גדר או חיצת הקנים נידון משום דיומד ?	בנטען לכך, וקמ&quot;ל דלא גזרינן שישתמש באילן.</p><p dir='rtl'>וכן בגדר וכו' בנטען לכך, וקמ&quot;ל דחיצת קנים קנה קנה פחות מג&quot;ט כדבעי אביי מרבה.</p><p dir='rtl'>ולמסקנא הכרחנו ממקו&quot;א דמודה רבא דמחיצה הוויא, ולא פליג אלא בלחי.	<br/>עירובין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה תירץ רבא דס""ל דלחי העומד מאליו ל""מ, על הקושיא מאילן המיסך על הארץ אם אין נופו גבוה ג""ט מטלטלים בכולו עד בית סאתיים?<div>ועל הקושיא משבת בתל או בנקע או בקמה קצורה מטלטלים בכולו עד בית סאתיים ?</div>"	"אילן וקמה, בנטען לכך, ואפ""ה אין מטלטלים יתר על בית סאתיים, באילן דהו""ל תשמישו לאויר, ובקמה שלא נעשתה לדירה.<p>ומ""מ מקשינן מתל ונקע, ומזה הכרחנו דבמחיצה מודה רבא דמהני, ולא פליג אלא בלחי.<br></p>"	<br>עירובין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט גבי שבת בתל דמטלטל בכולו אמרו דהוא מד&quot;א עד סאתיים ?	דבפחות מד&quot;א מטלטל ד&quot;א גם בלא הנקע.</p><p dir='rtl'>וביתר על בית סאתיים אין מטלטלים בכולו, דהו&quot;ל כלא הוקף לדירה.	<br/>עירובין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ענה רבא דלחי העומד מאליו ל&quot;מ, על הא דאבני גדר היוצאות מן הגדר אם אין ג&quot;ט ביניהם נידון משום לחי. ומה ענה על הא דכותל שצידו האחד כנוס מחבירו נידון משום לחי ?	שניהם בעשאן מתחילה לכך. ואבנים קמ&quot;ל דלא נימא למייסר בניינא הוא דעבידא. וצידו אחד כנוס וכו' קמ&quot;ל דנראה מבחוץ נידון משום לחי.	<br/>עירובין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב דאמר שאין לסמוך משום לחי על דקל שלא סמכו עליו מאתמול, כמאן ס&quot;ל בלחי העומד מאליו ?	כאביי דמהני, דלרבא ל&quot;מ גם בסמכינן מאתמול.	<br/>עירובין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ד' דברים נחלקו ר&quot;מ ורבנן אם עושים אותם בבע&quot;ח, ובמה נחלקו רבנן וריה&quot;ג ?	"ר""מ ורבנן - דופן לסוכה, לחי למבוי, פסין לביראות, וגולל לקבר. לר""מ לא לרבנן כן.<p></p><p dir=""rtl"">ריה""ג ורבנן - לרבנן כותבים גט על בע""ח, לריה""ג לא.</p>"	<br/>עירובין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל לריה&quot;ג דאין כותבים גט על בע&quot;ח, וכותבים על שאר דברים, ומאי עבדי רבנן בהני קראי ?	"ספר למעט הכל, וכתב לה לרבות, והמיעוט דספר למעט בע""ח.<p></p><p dir=""rtl"">ורבנן לא דרשי מספר, דלא כתיב שיכתוב בספר אלא שיכתוב ספר, והיינו ספירת דברים בעלמא.</p><p dir=""rtl"">וכתב לרבנן שאינה מתגרשת בכסף. ריה""ג יליף מכריתות, רבנן דרשי דבעינן גט הכורת. וריה""ג מכרת כריתות. ורבנן לא דרשי.</p>"	<br/>עירובין דף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיירה שחנתה בבקעה והקיפוה בכלי הבהמה, באיזה אופן יהיה מותר לטלטל ?	"שלא יהיו פרצות י' אמות.<p></p><p dir=""rtl"">ושלא יהיה פרוץ מרובה, או דבעינן עומד מרובה.</p>"	<br/>עירובין דף טו		
